חכמת יהושע בן סירא
Eichhorn, Johann Gottfried: Einleitung in die apokryphischen Schriften des alten Testaments.
מאור עיניים.
David Ganz, דוד גנז: צמח דוד.
הספרים מוזכרים ב"הצעה" וב"הקדמה".
מביא דעה הנוגדת את דעתו של "החכם אייכ'הארן במבוא לספרים הנוספים איינלייטונג אין דיא אפאקריפ'ישען ביכ'ער" (הקדמה) [השוו לכותרת שנמצאה בספרות משנית].
תרגום לעברית, שפת המקור של הטקסט.
בעמוד ההקדשה:
"לכבוד איש יקר ונכבד שוע ונדיב לב הנגיד הקצין המפורסם מוהרר לימא רעננער נ"י עם אשתו הגבירה היקרה אשת חיל ומשכלת מ' מיענדעל תי' בעיר המהללה האמבורג יע"א/ רהש לבי הספר הזה"
רשימה ארוכה של חותמים מראש, בעיקר מברסלאו וכן מהמבורג ואלטונא.
אין שמות של אנשים שממנו במפורש את הספר, אך יש תודות לאישים שונים בהמבורג - החל בזוג בהקדשה וכלה בשמות המוזכרים בהקדמה: "שמואל ווערטהיימר ועוד אנשי חפץ כמוהו... אתם מכובדי הגדלתם והוספתם טובה וחסד עמדי... באתי בצל קורתכם... כלכלתם אותי לתת לי ארוחתי כל ימי שבתי אתכם... לא כגר שמתוני, לא כזר ... חשבתם אותי, ולא כאורח עשיתם עמדי, אכן כבן קרבתוני". כמו כן מוזכר בהקדמה אליהו ליינע.
הספר פונה לקהל יהודי. תקוותו היא להפיץ את חוכמתו בקרב היהודים. הספר לא נודע בעברית אלא רק בלשונות העמים ולכן הקהל היהודי לא הכירו. היה זה בעיני בן זאב ספר יקר, מלא מליצות ומשלים בדרכי המוסר והמדות, התבוננות והשקפה בדרכי העולם ובעסקי בני אדם, וחקירות בפליאות היצורים והוא קיווה כי בני עמו"יאכלו מפרי דבריו ויהללו בשערים חכמתו". (כך בדברי ההקדמה) אמנם רבנים בתקופות האחרונות אסרו על הקריאה בספר, אך הוא ביקש להראות (ב"הערה") כי הדבר נבע מאי הבנה ובלבול, שכן בתלמוד ניתן היה למצוא אישור לאמיתות הטמונות בספר.
הספר הזה, טוען בן זאב, דומה בצורתו למשלי (פסוקים קצרים וכו'). אך שונה ממנו בכך שחיברו לא מלך כי אם "איש פשוט, מערך ההמון, ע"כ רוב מליצותיו ומוסריו לתועלת המוניי... ומשתדל לרוב עם האנשים אשר במדרגת המון... מורה דרך מוסר והנהגה איש איש לפי מדרגתו ודרכו, ולפי מידת ימיו..."
עותק בתל אביב
נטלי:
וינוגרד 1993
בן זאב מופיע אצל וינוגרד כ"מתרגם".
IUL
ספרייה לאומית: S 45 A 1347
עותק גם בספריית תל אביב.
ספר זה הודפס שנית: וינה תקס"ז.
נראה כי הופיע תרגום אחר של הספר:
"ספר בן סירא מירושלים : זה הספר לא נמצא אצלינו וזה זמן רב אשר היה לעולמים כאשר הובא בגמרא כמה פעמים ונאבד מאתנו מטלטול הגלות כאשר נאבדו כמה וכמה ספרים ספריהם בלשוניהם לגויהם נמצא והנה עתה קם איש אחד הרבני מוהרר יהושע במוהרר שמואל העזיל [__]וקלה והעתקו מלשונם לשון אשכנז על לשון הקודש בלשון צח ולזכות את הרבים כי נצמצא בו דברים ומוסרים ישרים המלמד לאדם דיעה השכל ובינה למצוא חן ולהיות טוב בעיני אלהים ואדם, וילנא תקס"ג. [ספרייה לאומית: R 8= 22 V 6907]. ספר זה נבדק (31.12.06). חוץ מעמוד השער, ישנו רק תוכן הטקסט בעברית, המודפס ברצף ללא הערות או פרשנות.
יש להעתיק רשימת חותמים מראש!