דברי שלום ואמת א
יוזף השני, כתב הסובלנות.
פרק ח'
חז"ל
תנ"ך
וייזל מצטט מחז"ל כדי להוכיח את קדימותה של דרך ארץ על פני התורה. (למשל: עמ' [3])
רב טוב לבית ישראל; עין משפט; רחובות
פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 113
בית עקד ספרים
אין בספר זה הסכמות. אולם בחלקים הבאים של "דברי שלום ואמת" ישנו נסיון לספק מעין הסכמות לספר. כך בספר השלישי, "עין משפט", הכולל מכתבים על הספר מאת רבני איטליה, ובספר הרביעי, "רחובות", המדגיש את מעמדם של אותם רבנים.
וייזל פונה אל "אחי ורבותי" בעקבות כתב הסובלנות של יוזף השני, אשר "צוה ליהודים להקים מדרשות ללמד בהן ילדי ישראל את הלשון האשכנזי על בוריה" (כדברי וייזל), ועודד אותם "ליסד מדרשות ולתקן כל התיקונים הצריכין לענין זה" (עמ' [30], פרק ח').
לאחר שהוא מחלק עצות מעשיות, כותב וייזל: "ועוד יש כמה דברים וענינם שצריכין אנשים כמוכם להשגיח עליהן, אך ידעתי שתשגיחו על הכל בבינת לבבכם, ואולם האגרת הזאת היוצאת ראשונה, איננה רק מזכרת אהבה וחבה, בעבור מקצת מן ההמון שאינן מבינים עיקרי הדברים לשפוט מה הוא טוב באמת ומהו רע כפי האמת, ללמדם ולהורותם תכלית המעשים האלו שגזר עליהן המושל החכם הקיסר יר"ה, ולהודיעם שהוא לטוב להם ולבניהם לעולם, הן להצלחה הזמנית, הן להצלחה הנצחית, אבל לא כתבתיו לחכמים ולנבונים הנמצאים בכס המבינים מדעתם יותר מאשר אוכל להודיעם.
ועתה אחי ורבותי ראשי הדור הזה וקציניו, אם אתם תמלאו את ידכם לתקן הדבר על אופניו כמצות המושל הטוב יר"ה, תתנו עליכם ברכה..." (עמ' [33], פרק ח')
דברי שלום ואמת זכה כמובן להתייחסות נרחבת. דוגמא אחת: ספרו של ר' שאול ברלין כתב יושר נכתב בעקבותיו ומתייחס אליו בצורה נרחבת.
בעקבות דברי שלום ואמת קמה "מלחמת תרבות" בקרב יהדות אשכנז. פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 113 והלאה; 165 והלאה.
גם השלטונות נטלו חלק בויכוח סביב הספר. שר ההשכלה הפרוסי צדליץ התעניין בפרשה (פיינר, שם, עמ' 167).
בויכוחים סביב הספר היו מעורבים גם אינטלקטואלים לא יהודים. כך למשל אוגוסט קראנץ (פיינר, שם, עמ' 178 והלאה).
הרב יחזקאל לנדאו מפראג קרא לנדות את וייזל, מיד לאחר פרסום חיבורו, ופעל לגיוס הרבנים למאבקו בוייזל. (פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 114-115, 165)