מבוא אל מקראי קדש
מנחה חדשה - חיבור זה אמור לשמש מבוא לפרויקט זה, כדברי המחבר בעמוד השער
ראו אצבע בחלון "נושאים".
היות ובן זאב מצהיר כבר בפתח החיבור כי בכוונתו לסטות מדברי המסורת בהבנת הטקסט המקראי (נביאים וכתובים), הוא כותב בהקדמתו: "ואתה קורא! פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לשום לי עלילות דברים לאמר: בועט אני בדברי חכמינו בעלי התלמוד. חלילה לך מחשוב זאת, כי אם דעה לך הלא תדע להבדיל בדברי חז"ל, אם הם בדברי דת ודין, חק ומשפט, מנהג והלכה, עליהם באה המצוה: לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין או שמאל וגו'. ואולם בדברים היוצאים ממין הזה אשר אמרו דרך סברא או דרש או אגדה גם הן רסן החוב מעל פנינו שלחו מלקבל דבריהם כי לא רצו לקבוע בזה אמונה ולא להחליט בו אמת כ"א ע"ד דרוש וקבל שכר".
בהקדמתו מספר בן זאב כי בקשה מאת המדפיס אנטון שמיד - הקשורה בפרויקט "מנחה חדשה" - היא שהביאהו לחיבור הספר. "החבור הזה היוצא מתחת ידי לא היה כונה ראשונה ממני לחבר אותו על האופן הזה, ועל הסדר אשר הוא נמצא, כי הוא יליד ההזדמנות וסבה זולתי. והמסב בדבר, המדפיס המשבח אדון אנטאן שמיד, בהוציאו לאור ס' ישעי' בהעתקה אשכנזית ובאור מידי המשכיל כה' מאיר אוברניק ז"ל. ולא נמצא הקדמה להעתקה הזאת, כאשר נמצאו בשאר העתקות תהלים משלי. ושאל המדפיס מאתי לחבר אליו הקדמה. ואנכי נעניתי לו בה, אך לא לחבר הקדמה (אשר איננו ענין לחבר הקדמה לחבור זולתו) כי אם לחבר מבוא אל גוף הספר. והעיון בענין הזה הובילנו אל ההכרה לדעת הצרך וההכרח אשר לספר וספר אל מבוא כזה, המפיץ אור על עניני הספר בכלל, ומן הפרט הזה השתרעה המחשבה הזאת אל מקראי הקדש בכלל כי כל ספר וספר נדרש לו מבוא כזה..."
עותק באוניברסיטת תל אביב
נטלי:
וינוגרד 1993
IUL
ספרייה לאומית: S 22 V 1677
תל אביב: 221.1 בן-ז - CT
בית אריאלה: ר' 31, 346855- 10
לפי קלוזנר, היסטוריה, א', עמ' 188, "בן זאב כתב הקדמה לישעיהו עם ה'ביאור' של מאיר אוברניק, שממנה נשתלשלה כתיבתו של ה'מבוא למקראי-קודש'." [הערה מפנה לפאהן, עמ' 42]