מדרש מלים לשונות עברית ואשכנזית
לטענת נותן ההסכמה, פירושיו של המחבר למילים "מיוסדים על אדני הקודש אשר בית ישראל נשען עליהם והם פירושי תנ"כ למאורי הגולה רש"י והראב"ע והרד"ק ז"ל אשר המחבר הנ"ל בקי בהן".
נותן ההסכמה כותב: "להפצרת מחברו... אשר בקשני לחפות עליו בזה מפני הטועים או הקנאים אשר פגעו בו להוציא דבר לאמר כי צריך בדיקה אחרי ביאורי תרגומי' כאלה פן יכשילו עלינו לשוננו פן באחת יבערו וכסלו והיה למכשול עון למשוך לב עם הארץ אחר דעות כוזבו' ואמונות זרות ע"כ העברתי על החבור הזה עין עיוני ומצאתי כי כל ביאוריו מיוסדים על אדני הקודש... ואין לחשדו... כי מה לעני יודע לאבד יגיע כחו והונו וזמנו לכתוב ספר על מנת לקבעו בדפוס ולהוציאו דוקא לישראל במכירה ולא ישים אל לבו ולא דעת ולא תבונה להטיל מום במקחו בקדשי שמים למען יפסל ולהקרבה לישראל והיה יגיע לריק..." אם איש מוצא פגם בספר, הוא מוסיף, עליו "להראות באצבע בחבור הזה איה מקום המעוות הזה..."
כותב ההסכמה מציין כי הספר יועיל "למעתיק מלשון עברי אל לשון אשכנז או להפך ללמד זאטוטי בני ישראל לה"ק מאז דעתם לדבר".
המחבר בהקדמתו מסביר את מניעיו. רבים אינם מבינים את שפת הקודש, לא יכולים לקרוא בכתה"ק, "לא ישיבו אל לבם לחקור אחרי אמרי הקדמונים לראות האם גם הם ככה פרשו ובהתקם המקרא ללשונם אשר ידברו בה עוד יוסיפו סרה ורבה העזובה מדרך האמת... על זה היה דוה לבי... וראיתי באבדן לשון מולדתי לא תאר ולא הדר לה לכן יצאה כאש חמת קנאתי ללבון ולברר כל קצוי הלשון... והכנותי את לבבי לחבר מדרש כל מלים ... ובארם בלשון אשכנזית כדבר העם אשר אנכי בקרבו והחלותי להכינו על דרך אלף בית החל וכלה ולמען ייטב הספר הזה אף לכבד לשון אשר אינינו יודע מוצאי השמות לשרשיהם לא העמדתי השמות למוצאיהם כאשר עשו הראשונים אך גם המה הצגתי על שדרות הא"ב..."
המחבר בהקדמתו מבטא את לבטיו האם להרהר ולערער בספרו על דברי קדמונים, "כי צעיר אני לימים בער ולא אדע דבר ואיך אתיצב מול גדולים אשר קטנם עבה ממתני".
יואל ברי"ל בספרו עמודי הלשון מציין את הספר מדרש מלים (עליו הסתמך) ותייחס אל מחברו כאל "גשיקטן מדקדק ר' פייבש ספרי, לעהרער אין אונזרער שולע אונד פ'רפ'אסר דעם עברישן-דייטשן ווערטרבוכס מדרש מלים. דער אויך וויללנס איזט דאס האנדבוך, צום נוצן דעריעניגן אונזרער מיטברידר, דיא דער דייטשן שפראכע אונקונדיג זינד אינם עברישע צו איברזעצן". עמ'
VIII
עותק בתל אביב
נטלי:
וינוגרד 1993
IUL
ספרייה לאומית: S=05041V52 - [בחיפוש לא נמצא במקום].
עותק גם בחיפה וב- TAU: מהלמן: 492.433 אור (MR), וגם:
492.433 אור (CR).
שם המביא לדפוס (אורי פיבוש) מופיע יחד עם משה פיליפזון, המכונה: "משה בן כ"ה אורי פייבש"