סייג לתורה
לפי פיינר, מהפכת הנאורות, 73-74, ספר זה מיועד לשמש רק חוליה אחת במפעלו הגדול - שברובו לא יצא אל הפועל: הוא הלך לעולמו ב- 1769 והותיר רק שרידים מעטים מכתביו. [וורמס בהקדמתו מתייחס לסיבות שבעטיין בחר לפתוח בספר זה.]
נוסח כתיבת התאריך: ציון השנה ע"פ ראשי התיבות המצויינים:
בשנת תכונן ותוסד קרית כלילת היופי לפ"ק.
יש קישוט בעמוד השער.
לטינית: ישנו שער והמלצה בלטינית.
בראשו כתוב:
Q.D.B.V.A. Benevolo Lectori Salutem dicit plurimam M. Dav. Frid. Megerlin, Minister & Rector Laubac
הסכמות:
אברהם נר"ו אב"ד ור"מ פה ק"ק פ"פ דמיין.
חתימה: הק' אברם הוא אברהם באא"מו הרב ה"ה מוהר"רן הירש ...
עוד אחד: הרב אברהם סג"ל מחעלמא אב"ד ור"מ דק"ק עמדין. חותם אברהם בא"א מ"ו מוהר"ר משה הלוי זלה"ה מחעלמא חונה בק"ק עמדין וחותם פה ק"ק פ"פ דמיין יע"א.
המלומד דוד פרידריך מעגרלין "בא במכתב בהלל הגדול ובשיר המעלות אשר לדוד לפאר החיבור הזה ולשבחו לעיני כל העמים" (כפי שכתוב בשער הספר). מדובר בקטע בלטינית שנוסף לאחר עמוד שער אף הוא בלטינית (משמאל).
שמו של וואלף ווירמש, בנו של המחבר, מופיע בעמוד השער.
בפנייתו אל הקוראים, מתלונן וורמס בהקדמה לספרו על כי "נבערתם מדעת כאיש בער". הוא מבקש בכתביו "ללמוד לבני יהודה קסת סופרים בכל נתיבות החכמה ומסילות הידיעות במשעול הקרמים (!) המצויירים ומצויינים בדרכי ציון האפילות עד עתה ליהודים יהיה אור יקרות בכל עבר לעברים יופיע מהר פארם פאר חברו שרים ראשונים ואחרונים. סקלתי מהם אבני נגף ויהי העקוב למישור והגבעות שמתי למסלול ישר למען ירוצו ולא ייגעו לא ייעפו ולא יכשלו..."
פיינר, מהפכת הנאורות
עותק בספריה הלאומית
Edward Breuer, The Limits of the Enlightenment, Jews, Germans and the Enlightenment Study of Scripture, Cambridge Mass. 1996, pp. 112 – 115.
David Sorkin, The Berlin Haskalah and German Religious Thought, London & Portland, Or. 2001, pp. 45 - 48
נטלי:
פיינר תשס"ב
IUL
ספריה לאומית: R 8= 22 V 1936.
לפי הקטלוג: "שער נוסף ומבוא בלטינית".
עותקים במקומות אחרים, כגון: בית אריאלה.
לפי פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 73 - 74:
בהקדמתו (הקדמה כוללת) נזף וורמס באלה שאינם מעריכים נכונה את חשיבותה של אותה אליטה אינטלקטואלית המסוגלת להתמודד עם אתגרי הנאורות: "אין לכם מזימה ונבערתם מדעת כאיש בער לא ידע לערוך מערכה ולעמוד בקשרי מלחמת הדת וקרב ויכוח החכמות", רגיש מאד לנחיתות היהודית בתחומי ידע חשובים.
כרציונליסט הדבק במסורת, גם היה מודע לאתגרים של הפילוסופיה המודרנית ושל ההשקפות הדאיסטיות. אמר זאת בפירוש כשהתייחס לפילוסופים החדשים, שבהשקפתם הרדיקלית מאיימים לדעתו על האמונה הדתית: "כגון שפינוסא, האביס (הובס) עדלמאן (אדלמן)....