ספר חכמת שלמה
וייזל מקדיש את הקדמתו הראשונה לעניין התרגום. אין הוא מציין שפה אחת ממנה תרגם את הספר, אלא כותב כי העתיק מלשונות העמים. הוא כותב כי הספר, שנכתב במקור בעברית, תורגם ע"י היונים והרומים, ולאחר מכן לשפות כגון גרמנית וצרפתית.
לדברי קלוזנר, היסטוריה, א', 109, הוא תרגם את חכמת שלמה "בלשון המקרא הצחה ביותר, בלא מלה או ביטוי מאוחרים, באופן שכשאנו קוראים את התרגום, אנו שוכחים, שתרגום לפנינו ולא ספר מכתבי-הקודש".
ועוד (עמ' 114): "רק מתוך ההתעוררות שבאה ע"י התרגום של וויזל התחיל בן זאב מתרגם את בן סירא (ברסלאו תקנ"ח) ואת יהודית (ווינה תקע"ט)" ועוד אחריו מאוחר יותר.
לתרגום הוסיף וייזל פירוש ארוך, "רוח חן".
וכן הוא הוסיף שלוש הקדמות, כולל דיון על זהות המחבר המקורי של הספר.
בקטלוג הממוחשב מופיע "חינוך נערים" כבית דפוס, אך לפי שנת הדפוס, יש בעיה עם מידע זה.
לפי קלוזנר, הספר נכתב לפני התקופה שלנו: 1742, ונדפס בקניגסברג. (עמ'108)
במהדורה נוספת (תקס"ה) צוין בכותרת: "ויקם אחד [רנה"ו]...והעתיקו אף הוא באר אותו...ועתה נדפס פעם שני בבאור קצר ומספיק [מאת אורי צבי רובינשטיין בן מרדכי]"
מאחורי עמוד השער כתוב: "יש תחת ידי הסכמות גאוני ארץ רבני זמנינו נר"ו. שנתנו רשיון להוציא לאור הספר הזה אבל לפי שאין בזה תועלת לקורא, מנעתי עצמי להדפיסם שלא להכביד הוצאות הדפוס. גם גזרו שלא ידפיס זולתי הספר הזה טרם יגלה את אזני להפיק ממני רשיון."
עם זאת יש להתייחס להסכמתו של יחזקאל לנדאו לספרו של וייזל מסכת אבות עם יין לבנון, בו מתייחס גם (בהסתייגות מסוימת) לספר חכמת שלמה.
ברכתו של דוד פרנקו מנדס מוגדרת כ"ברכת הדיוט".
יצחק פרידלנדר הוא בנו של יהודה ליב. וייזל מציגו כ"אהובי ידיד נפשי ה"ה הבחור התורני המשכיל איש מהיר במלאכתו..."
אין הקדשה של ממש. אך בפתיחתו כותב וייזל כי מצא לחובה "לחוק את שמו" של דודו יוסף וייזל "על דלתות המחברת הזאת לזכר עולם, לצדקה לכבוד ולברכה", על עידודו לתרגם את הספר.
חסר מודל עיקרי. ספרים חיצוניים.
בהקדמתו מציין וייזל כי הספר "כלו חכמה ומוסר ודעת קדושים, ולכן צריך המפרש אותם לשום עינו ולבו להטעימם היטב, למען ימתקו בפי קוראיהם ויולידו ויצמיחו מחשבות אמת בלבותם... וידעתי גם אני כי מעטים הם המטים אזנם לחכמה והמביאים למוסר לבם, אמנם אם יועיל רק לאלה המעטים, אפילו לא יועיל רק לאחד מני רבבה אשריו... כי לא נוכל לעשות צדקה יותר גדולה מלהיות ממצדיקי הרבים, ולהביא יראת ה' בלב הנלוזים ולפשט עקמומיות שבלבם על ידי שנספר להם גבורות ה' וכבוד מלכותו... וביותר שפרושינו נשענים לבד על הקדמות שכליות הנטועות בדעת כל אדם, יבינם כל נותן לב על דרכי נפשו ומנהגיה, וזאת היא חכמת הנפש".
כדברי וייזל ב"פתיחת המחבר", בהיותו נער צעיר ראה ספר תנ"ך בלועזית ובו הספר "חכמת שלמה". זמן קצר לאחר מכן אחי אביו יוסף וייזל מקופנהגן עודדו לתרגם את הספר ולפרשו. ספר זה השפיע על וייזל רבות - לפי עדותו רבים מספריו, כגון "גן נעול" ו"יין לבנון" נובעים מספר זה - אך שנים רבות עברו עד להדפסת התרגום והפירוש ל"חכמת שלמה": "זה לי עשרים וחמש שנים שהעתקתי את הספר הזה ופרשתיו בקצרה... ועתה כי בא מועד להפיץ מעיינות הספר הזה חוצה, כי רעים אהובים הפצירו בי להוציאו לאור ונתנו יד לעזרני, כבהלה נפשי בל ידעה מה לעשות... כי שמעה דבת רבים מסביב שדברו דופי על הספר הזה..."
עותק בבר אילן
נטלי:
IUL
קלוזנר 1930
ספרייה לאומית: S 2= 22 V 6877.
בר אילן: T93 ויז.רו תק"ם . "מדף פתוח"
בית אריאלה: אדום 418 : 198082 - 10
וייזל התייחס לספר זה בהערכה גדולה, עד כי בספרו מסכת אבות עם יין לבנון כתב בהקדמה: "מתוכו למדתי חדשות בתורת ה' אמרות טהורות מזוקקות שבעתים והאבן הזאת אשר מאסו הבונים מדור דור היתה לראש פנת הבית הגדול אשר החילותי לבנות בגן אשר נטענו בלבנון, אשר מראשית פריו הבאנו בכורים לאנשי אלהים בספרנו גן נעול..."