ספר חק לישראל
נפתלי הרץ וייזל
דון יצחק אברבנאל
דברי אברבנל מובאים מתוך ציטוט בגרמנית, באותיות גותיות (חלק ב', עמ' נא/2).
חלק ב', עמ' נא/2, נב/1
שלמה בן גבירול
שלמה בן גבירול: שיר על מצות לא תעשה
בסוף חלק א' ובסוף חלק ב' מביא ישראל לנדא שירים מאת אבן גבירול. השיר הראשון הוא "שיר על מצות לא תעשה לר' שלמה בן גבירול" (חלק א', עמ' מז/2). בפתח השיר בחלק ב' צוין: "מצות עשה הנאמרים בשיר השירים אשר לשלמה מהמשורר הגדול המפורסים [כך] מו"ה שלמה בן גבירול ז"ל אשר שמו נודע אצלינו בפיוטים והשיר הזה אומרים הספרדים בחג השבועות" (חלק ב', עמ' עא/2).
נוסח כתיבת התאריך: בעמ' השער רשום: "הובא לבית הדפוס בשנת כל אשר טוב בעיני ישראל לפק".
בעמ' שער פנימי נוסף רשום:
"שנת אשתעשע במצותך לפ"ק"
וינוגרד
על שפת הספר: השימוש בשפת יידיש עממית ובניב המקומי נעשה מתוך מחשבה תחילה ובהתאם לקהל היעד אליו פונה המחבר. הוא תואם את שאיפותיו 'לחנך את העם'
.(Volksaufklärung)
ראו: קסטנברג-גלדשטיין, יהודים בארצות בוהמיה, עמ' 162 - 163.
מעניינת העובדה כי הספר כולל לפחות עמוד כמעט שלם הכתוב בגרמנית, באותיות גותיות (חלק ב', עמ' נא/2). קטע זה עוסק ביחס שמכתיבה התורה כלפי הלא יהודים, בעיקר בנוגע לנושא ההלוואה בריבית.
הספר מורכב משני חלקים (עמ' שער אחד).
הסכמה אחת מאת אלעזר קאליר, מק"ק קעלין.
רשימת החותמים מראש - בסוף הספר.
כל ארבעת העתקים בספרייה הלאומית אינם כוללים רשימת חותמים (שטפן, 5/06/08)
הזעצער גבריאל בן נטע אוטיץ מפראג, כך בסוף הספר.
ספר זה, המציג בשפה פשוטה (במכוון) את תרי"ג המצוות, פונה בראש וראשונה אל "עמי הארץ", ולפי הצהרתו, כלל וכלל לא אל תלמידי החכמים או אל המשכילים. המחבר פונה במידה רבה אל היהודים בני ארצו וכותב בשפתם. (קסטנברג-גלדשטיין, היהודים בארצות בוהמיה, עמ' 162 והלאה. בעמ' 164 מצביעה קסטנברג-גלדשטיין על הקושי במתן תווית לשפה בה השתמש לנדאו ומציעה לכנותה
(böhmische Judendeutsch)
לנדא מציין כי מבוקשו "לאסוף מצוות ה' בלשון אשכנזי להעתיקם. למען דעת כל עמי הארץ... ואמרתי אם יהיה ה' עמדי ויתן תמים דרכי אפלס נתיב מצוות בלשון אשכנזי לקטני שבטי ישראל אנשים כערכי... וזה הספר כתבתי בניב שפתי ובמלת לשוני בלשון אשר ידבר ההמוני לא לפני סופרי זמננו דוברי צחצחות לשון למודים, פלג לשונם בלשון עבר ובלשון אשכנזי חכם..." (בהקדמה)
יחד עם זאת, ישנה גם פניה לקורא המלומד. לפי קסטנברג-גלדשטיין, הערות שנכתבו בעברית ע"י המחבר היו מיועדים בדיוק לקהל קוראים זה.
קסטנברג-גלדשטיין, יהודים בארצות בוהמיה, עמ' 162 והלאה.
עותק בספרית בר אילן
קיימת מהדורה דיגיטלית באתר hebrewbooks.org