ספר כליל החשבון
בסיפרו ספר מוסדות תבל שהוציא פריזנהויזן ב-1820 בוינה, הוא מציין כי:
"... על חשבון הכללי לא ימצא ספר מספיק בלשון עברי, זולת ספרי כליל החשבון...ועיקר ידיעתי בחכמה זאת, שאבתי מתוך ספרי (קלערויט) המועתק מלשון צרפת ללשון אשכנזי, ומספר חברו האדון ביריא, הוא פרואפעסאר מלמודיות בעיר בערלין... ומספר חברו האדון המפורסם איילער, ומספר חברו האדון
פאסקוויך) J.)
הוא ספר נחמד מאוד...
(עמ' עג')
רמב"ן: ??- דף ד'.
הרמב"ם: דף ג'-ד'.
המחבר מוסיף בתחתית רשימת החותמים הערה, המעידה על כך שהוא מתכוון להוציא חלקים נוספים של ספר זה לאור:
"כל איש אשר ייטב בעיניו באשר הוא שם, לקבץ חתומים לחלקים הבאים,..." (עמ' ד')
בהסכמת צבי הירש (עמ' ב') מוזכר המחבר היש"ר מקנדיא
בדף קט' מוזכר סיפרו של הכים, אליהו בן חיים ספר שבילי דרקיע
בעמ' האחרון בספר כותב המחבר "הערה" קצרה המסכמת את התכנים של הספר, ולאחריה שיר קצר המשבח את כתיבת ספר החשבון בשפה העברית
הספר נפתח בהסכמה של צבי הירש, ואח"כ מופיע הסעיף "מפתח לביאורי השמות" = אינדקס של מונחים עם הפנייה למקומות הימצאם בספר (דפים ב'-ג'). לאחריו מופיע "מפתח לביאורי שעורי התורה וענינים זולתם הנמצאים בספרי קודש" = אינדקס של דיונים תלמודיים ואחרים שנזכרים בספר, עם הפנייה אליהם (דפים ג'-ד'). לאחריו מופיעה רשימת החותמים מראש (דף ד'), לאחריה "מנחת תודה" (תודות לבנימין ולביאה האלברשטאט, דף ד'), ולבסוף "מבוא הספר (דפים ה'-ט')=הקדמת המחבר.
הספר כולל שבעה פרקים העוסקים ב:
א)אריתמטיקה; ב) אריתמטיקה כללית=אלגברה (דף י').
פרק ראשון (דפים ט'-כה'): "אריתמטיקה="חשבון כללי": חיבור, חיסור, כפל, חילוק.
פרק שני (דפים כה'-מא'): משוואות.
פרק שלישי (דפים מא'-מז'): שברים.
פרק רביעי (דפים מז'-סט'): חזקות ושורשים.
פרק חמישי (דפים סט'-ק'): יסודות הגיאומטריה ("גם הרבה ענינים הבאים בתלמוד ומפורשיו, יביא בכור החשבון, להורות כי דברי חכ"זל כנים ואמיתים", דף סט').
פרק שישי (דפים ק'-קטז'): נפחי גופים, תנועה של גופים, לוחות מגבילים
פרק שביעי (דפים קטז'-קכח' [1 עמ']: משוואות עם חזקות ושורשים.
בספר מופיעים תחריטי נחושת
ישנה רשימת חותמים ארוכה שתוקלד על ידי
אורית
שטפן הקליד אותה בספטמבר 2010
בראש ההסכמה ש צבי הירש נרשם "אב"ד פה ברלין והמדינה" (דף ב')
המחבר מודה לבנימין האלברשטאט ולאישתו לביאה, על כך שארחו אותו בביתם:
"אתם מטיביי! אשר ביום התעה אלהים אותי מביתי, שלח מלאכות לפני לתור לי מנוחה בביתכם הפתוחה לרוחה... הכינותם לו עלית קירושמתם שם מטה כסא ומנורה, את לחמכם אכל ואת שקוייכם שתה...". אך הוא לא סיפר למטיביו על הספר שהוא כותב, ולא ביקש את רשותם. הוא מגיש להם את הספר כ"מנחת תודה". (עמ' ה')
בסוף ההקדמה (דף ט') מופיע שיר בין 6 שורות, הפונה אל מבקרי הספר. בסיומו רשם המחבר את ההערה הבאה:
"בכל חרוזה ארבע עשרה תנועות".
בעמ' האחרון של הספר (אחרי קכח') מופיע מליצה נוספת בת 8 שורות הפונה לקורא ומשבחת את הספר העוסק בחשבון בשפה העברית.
בהקדמה מציין המחבר כי הוא מייעד את סיפרו ל"יושבים באהלי תורה" (דף ז')
בתוך: ספר זכרון לסופרי ישראל החיים איתנו היום, של זגורודסקי, ישראל חיים וסוקולוב, נחום (ורשה, 1889), יש טקסט של אלימלך וקסלר המתאר כיצד נפל לידיו ספר כליל חשבון וכמה והשפיע עליו (עמ' 142).
R /8= 71 A 3775
(S 71 A 3775)
Bibliography of the Hebrew Book