ספר כתב יושר
Hartwig Wessely, נפתלי הרץ וייזל: דברי שלום ואמת.
ספר הבהיר
תלמוד
תנ"ך
לאורך הספר
פרידלנדר, פרקים בסאטירה, מצביע על האסוציאציות המקראיות הרבות הפזורות לאורך הספר כאחד ממאפייניו הבולטים.
Voltaire, וולטר
פרידלנדר, הסטירה, עמ' 77.
פרידלנדר, הסטירה, עמ' 77, כותב: "אין בידי ראיות של ממש על מידת בקיאותו של שאול לוין-ברלין בכתבי וולטר, ואיני יודע אם קראם במקור, אולם יש בהחלט מקום להערה זהירה כי יש בסאטירה של שאול לוין-ברלין לא מעט מאמצעי ההבעה הסאטיריים המאפיינים את כתיבתו של וולטר בכתבי הפלסתר שלו".
רפאל מהלר מכנה את שאול ברלין: "וולטר היהודי היושב על כסא הרבנות" (פרידלנדר, הסטירה, עמ' 77).
תנ"ך
חלקי פסוקים רבים מתוך ספרי התנ"ך משובצים לכל אורך הספר.
פלאי, כתב יושר, נספח 1 (דיון על תאריך פרסום הספר);
פרידלנדר, הסטירה, עמ' 66
סמט, ר' שאול ברלין, עמ' 432 (על סמך "המאסף" ועוד).
יש הבדל בין תאריך ההוצאה כפי שנרשם על גבי הספר (תקמ"ד) לבין תאריך ההוצאה כפי שמופיע במקורות אחרים (תקנ"ד). ראו גם ב"אצבע" הבאה.
בשער הספר כתוב: "בשנת וכתוב ישר לפק".
יתכן כי המחבר חיבר את הספר באותה שנה (תקמ"ד), וכי הספר עבר בין הקוראים בכתב יד, אך לא הובא לדפוס עד לשנת 1794 או 1795. (פלאי, כתב יושר, עמ' 124)
לפי "המאסף", לא מדובר אלא ב"טעות סופרים", וצריך להיות רשום תקנ"ד. (פרידלנדר, הסטירה, עמ' 66)
וינוגרד
אצל וינוגרד מופיע ספר זה גם תחת למברג (תקמ"ד).
חוקרים רבים רואים בספר זה "הסטירה העברית הראשונה בספרות העברית החדשה" (קלוזנר, א', עמ' 358 ואחרים).
פיינר, מהפכת הנאורות, מציין: "כדי לעמוד על האירוניה ועל הביקורת הסאטירית [המובעות בכתב יושר] היה הקורא חייב להיות למדן, כדי שיוכל לעמוד על האסוציאציות הרבות הפזורות בחיבור..." (עמ' 189).
הספר פונה, בין היתר, אל נפתלי הרץ וייזל. כך בפתיחת הפרק האחרון בספר, פרק ח': "הנה אנכי בא אליך, החכם המרומם... רבי נפתלי הירץ יצ"ו, אדברה נא שלום בך..." (עמ' טז/א).
הספר לא נועד תחילה לפירסום. הוא נשאר קרוב לעשר שנים בכתב יד (הודפס רק לאחר מות המחבר ב- 1794), אך סביר להניח כי היו לו קוראים לא מעטים.
נראה כי הספר נכתב בשנת תקמ"ד, אך המחבר חשש מפירסומו, ועל כן הוא ראה אור רק לאחר מותו ב- 1794. עם זאת, נראה כי הספר הספיק לעבור עד אז בין קוראים.
סמט, ר' שאול ברלין: משה סמט, "ר' שאול ברלין וכתביו", קרית ספר מ"ג (תשכ"ח), עמ' 429 - 441.
פלאי, כתב יושר:
Moshe Pelli, "Saul Berlin's Ktav Yosher, The Beginning of Satire in Modern Hebrew Literature of the Haskalah in Germany", YBLBI, XX (1975), pp. 109 – 127.
פרידלנדר, הסטירה:
יהודה פרידלנדר, "שאול לוין-ברלין", פרקים בסאטירה העברית, א', תל אביב בש"ם, עמ' 61 - 119.
דוסצ'ינסקי, רבנות לונדון:
C. Duschinsky, The Rabbinate of the Great Synagogue, London, From 1756 - 1842, London 1921, repr. 1971.
רשימה מפורטת (מעודכנת עד 1975) של ספרים המתייחסים לספר כתב יושר בתוך פלאי, כתב יושר, עמ' 125 - 127.