ספר כתב יושר

Type of book:
Type of book
Full title of book: 
ספר כתב יושר: להגיד לאדם ישרו
Title of the book in Latin characters: 
Sefer ketav yosher: le-hagid la-adam yashru
Text is presented as original: 
Yes
Textual and cultural sources for the book
Are there sources mentioned in the book itself? 
Yes
List of sources: 

Hartwig Wessely, נפתלי הרץ וייזל: דברי שלום ואמת.

ספר הבהיר

תלמוד

תנ"ך

References: 

לאורך הספר

פרידלנדר, פרקים בסאטירה, מצביע על האסוציאציות המקראיות הרבות הפזורות לאורך הספר כאחד ממאפייניו הבולטים.

Are there sources not mentioned in the book? 
Yes
List of sources: 

Voltaire, וולטר

References: 

פרידלנדר, הסטירה, עמ' 77.

פרידלנדר, הסטירה, עמ' 77, כותב: "אין בידי ראיות של ממש על מידת בקיאותו של שאול לוין-ברלין בכתבי וולטר, ואיני יודע אם קראם במקור, אולם יש בהחלט מקום להערה זהירה כי יש בסאטירה של שאול לוין-ברלין לא מעט מאמצעי ההבעה הסאטיריים המאפיינים את כתיבתו של וולטר בכתבי הפלסתר שלו".

רפאל מהלר מכנה את שאול ברלין: "וולטר היהודי היושב על כסא הרבנות" (פרידלנדר, הסטירה, עמ' 77).

Quotes from Jewish sources: 

תנ"ך

חלקי פסוקים רבים מתוך ספרי התנ"ך משובצים לכל אורך הספר.

Publisher/ Printing press
Year of publication as it appears in the book: 
תקמד
Hebrew year of publication as it appears in the book: 
תקמד
Gregorian year of publication as it appears in the book: 
1784
Format of date: 
non-modern
Year of publication as it appears in other sources: 
תקנד
Gregorian year of publication as it appears in other sources: 
1794
Place of publication as it appears in other sources: 
References: 

פלאי, כתב יושר, נספח 1 (דיון על תאריך פרסום הספר);
פרידלנדר, הסטירה, עמ' 66

סמט, ר' שאול ברלין, עמ' 432 (על סמך "המאסף" ועוד).

Notes: 

יש הבדל בין תאריך ההוצאה כפי שנרשם על גבי הספר (תקמ"ד) לבין תאריך ההוצאה כפי שמופיע במקורות אחרים (תקנ"ד). ראו גם ב"אצבע" הבאה.

בשער הספר כתוב: "בשנת וכתוב ישר לפק".
יתכן כי המחבר חיבר את הספר באותה שנה (תקמ"ד), וכי הספר עבר בין הקוראים בכתב יד, אך לא הובא לדפוס עד לשנת 1794 או 1795. (פלאי, כתב יושר, עמ' 124)
לפי "המאסף", לא מדובר אלא ב"טעות סופרים", וצריך להיות רשום תקנ"ד. (פרידלנדר, הסטירה, עמ' 66)

Editions
Total number of editions: 
1
References: 

וינוגרד

Notes: 

אצל וינוגרד מופיע ספר זה גם תחת למברג (תקמ"ד).

Year of edition: 
תקנ"ד
City of edition: 
References: 
וינוגרד
Book structure
Number of languages: 
Languages in book: 
Alignment of text: 
Typography: 
Fonts: 
Is there a preface? 
No
Is there an epilogue? 
No
Is there a table of contents? 
No
Number of pages in the book: 
טז ד'
Are there illustrations/diagrams? 
No
Persons mentioned in book
Are there rabbinical approbations? 
No
Are there recommendations? 
No
Are there dedications? 
No
Are there thanks? 
No
Is there an appeal to sell subscriptions? 
No
Is there a list of subscribers? 
No
Is there a list of printers? 
No
Is there a list of proofreaders? 
No
Is there a list of the book's funders? 
No
Is there a list of the book's sellers? 
No
Textual models
Secondary textual models: 
Notes: 

חוקרים רבים רואים בספר זה "הסטירה העברית הראשונה בספרות העברית החדשה" (קלוזנר, א', עמ' 358 ואחרים).

Topics
Notes: 
באמצעות הסאטירה, המחבר שאול ברלין נלחם נגד היהדות הרבנית, שהוא יצא מתוכה. הספר נכתב כהגנה על <ins>דברי שלום ואמת</ins> של נפתלי הרץ וייזל.
Target audience
Target audience
Target audience as described in the book: 
Notes on target audience: 

פיינר, מהפכת הנאורות, מציין: "כדי לעמוד על האירוניה ועל הביקורת הסאטירית [המובעות בכתב יושר] היה הקורא חייב להיות למדן, כדי שיוכל לעמוד על האסוציאציות הרבות הפזורות בחיבור..." (עמ' 189).
הספר פונה, בין היתר, אל נפתלי הרץ וייזל. כך בפתיחת הפרק האחרון בספר, פרק ח': "הנה אנכי בא אליך, החכם המרומם... רבי נפתלי הירץ יצ"ו, אדברה נא שלום בך..." (עמ' טז/א).

הספר לא נועד תחילה לפירסום. הוא נשאר קרוב לעשר שנים בכתב יד (הודפס רק לאחר מות המחבר ב- 1794), אך סביר להניח כי היו לו קוראים לא מעטים.

Production
Evidence about book production: 

נראה כי הספר נכתב בשנת תקמ"ד, אך המחבר חשש מפירסומו, ועל כן הוא ראה אור רק לאחר מותו ב- 1794. עם זאת, נראה כי הספר הספיק לעבור עד אז בין קוראים.

Catalog numbers
National Library of Israel: 
R 8= 59 A 3631
References and bibliography
Secondary sources used by researchers: 

סמט, ר' שאול ברלין: משה סמט, "ר' שאול ברלין וכתביו", קרית ספר מ"ג (תשכ"ח), עמ' 429 - 441.

פלאי, כתב יושר:
Moshe Pelli, "Saul Berlin's Ktav Yosher, The Beginning of Satire in Modern Hebrew Literature of the Haskalah in Germany", YBLBI, XX (1975), pp. 109 – 127.

פרידלנדר, הסטירה:
יהודה פרידלנדר, "שאול לוין-ברלין", פרקים בסאטירה העברית, א', תל אביב בש"ם, עמ' 61 - 119.

דוסצ'ינסקי, רבנות לונדון:
C. Duschinsky, The Rabbinate of the Great Synagogue, London, From 1756 - 1842, London 1921, repr. 1971.

Studies about the book: 

רשימה מפורטת (מעודכנת עד 1975) של ספרים המתייחסים לספר כתב יושר בתוך פלאי, כתב יושר, עמ' 125 - 127.

Book producers
Role(s) in book creation: 
Author