ספר מאזנים
בכותרת: "פירוש מספיק בכל מקומות שהדברים סתומים וחתומים..."
בתוך ההקדמה מעיד המוציא לאור על כוונותיו: "מה טוב ומה נעים להדפיס ספר זה לזכו' את הרבים... וזאת להודיע שלא באתי בס' הזה להוסי' או לגרוע או לחדש דבר על גבול שגבלו הראשונים אנשי שם אשר מעולם היה לבם פתוח כפתחו של אולם ולא באתי עד הנה אלא להכזי' העטרה ליושנה כדי שנוכל להבין במקרא סודות התורה התלוים בשערה..."
נראה כי הספר נכרך יחד עם "ספר פרקי רבי אליה".
נוסח כתיבת התאריך: נדפס בשנת ''תקל''' תקילתא במאזנים לפ"ק
מקום הדפוס ושם ההוצאה - אינם מופיעים ע"ג הספר, למיטב הבנתי.
הסכמה ראשונה: "דוד הקטן מברלין", אב"ד דשלש קהילות אהו"ב.
הסכמה שניה: "יצחק זאבי?, שליח מעה"ק חברון"
המביא לדפוס מתאר בהקדמתו את התהליכים שקדמו להחלטתו להוציא את הספר: "לא בינת אדם לי כי הרימותי קולי ואנכי ערל שפתים יגע ורפה ידים ידי כבדה על אנחתי מבליגיתי עלי יגון ואנחה. כי לא באתי עד עתה אל המנוחה ואיך ואיככה יעלה ארוכה היושב בעמק הבכא... וכתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה, הדריכוהו דרך רחוקה בוקה ומבוקה ומבולקה... ואף גם זאת בהיותי בארץ מגורי רבים רודפי וצרי ויגורתי מפני האף והחימה אשר התגרו בי מלחמה כאיש מלחמות יעיר קנאה קנאים פגעו בי. בני עמי נחרו בי ונסתמו עיני ולבי מצרות השעבוד שעברו בי ובעו"ה ... ראיתי רעה חולה הממלאים בתיהם כסף וזהב ורב פנינים והנם טמונים לעומת המסגרת עושר שמור במשמרת את כל משא' ישא רוח כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו מקום אשר יהיה שמה הרוח. ואשתומם על המראה והייתי משתאה לדע' לדרוש' ולתור בחכמה על כל אשר נעשה וראיתי כי האלהים עשה גלגל שחוזר בעולם... כי אזכרה ימים מקדם בהיותי שליו בביתי והעושר והכבוד איתי ועת' נע ונד הייתי ועול' הפוך ראיתי וראיתי אחרי רואי שיש יתרון לחכמה. כי החכמה תחיה בעליה ואתנה את לבי לדעת חכמה וראיתי שאינה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה וישקוד על דלתותיה וישב בפתח עינים. מה יעשה אדם ללמוד תורה.. יגלה למקום תורה... גם אני בדרך נחני ה' בלשיחות... לק"ק קאפניהאגן..." וכאן מתאר את מפגשו עם וייזל (ראו ב"אצבע" הבאה, מגעים וכו')
בנימין כהן מפרט על בואו לקופנהגן ועל המפגש האינטלקטואלי עם וייזל, ספריו וחוגו: "נחני ה' בשליחות מצוה לשם עה"ק טבריא לק"ק קאפניהאגן הבירה. ושם ראיתי איש חכם א' מאלף מצאתי. חכם לבב ואמיץ כח החכמה והמדע כולהו איתנהו ביה. וזה אחד מן המקומות שהחזיק מעט את המרובה. ה"ה התורני הרבני המפולא ומושלם בכל מדות שמנו חכמים מוה"רר נפתלי הירץ וייזיל נר"ו ומידי דברי בו הביאני אל בית ועד לחכמים אשר בנה בחכ"מה יסד אר"ש יסודתו על אר"שי לבנון אשר נטע אשר אר"ש א"רש בלבנון. ואורו עיני כי טעמתי בקצה מטהו קנ"ה חכמה ואבא החדרה ואשא עיני ואראה בל"ון גן נעול מעין חתום ואקרא בקול גדול פתח לבנון דלתיך ויאכל איש מארשיך ואשת' אחרי קול קורא במד"בבר השער הזה סגור יהיה לא יפתח כ"א לאשר בא דרך המד"בר אך לא לאשר נבוכי' הם בארש סגר עליהם המד"בר. כמוני היום לא ידעתי דבר וחשקה נפשי להבין ולהשככיל בחכמה וכרואי שחכמ' המבטא היא ראשית חכמה נתתי לבי לידע מוצאה ומבואה ואמרתי אל מי מקדושים אלך ואנא אפנה לעזרה זולתי הרב הגדול מה"רא אבן עזרא ז"ל..."
עותק בבר אילן
נטלי:
IUL
זו הדפסה חוזרת של ספרו של אברהם אבן עזרא.
ספרייה לאומית: S 59 A 4532.
הספר נמצא גם בספריה בבר אילן.
לפי הקטלוג, "נכרך ונדפס עם ספר נוסף: פרקי רבי אליה [פרקי אליהו] " (נוסף לתכנה בנפרד).
שמעון לוי בן אליעזר בספרו "ספר צח שפתים" מעיד בהקדמה כי חבר פרוש על ספר מאזנים שחבר אבן עזרא. (עמ' שני בהקדמה.)