ספר צחות המליצה
נוסח כתיבת התאריך: "לפרט הקסת במתניו"
לגבי שם ההוצאה כתוב בשער הספר:
Gedruckt auf dem altstädter Ringe Nro. 716 in der Hladkyschen Buchdruckerey
בנוגע למכירת הספר, רשום מאחורי עמ' השער:
"הקונים הנגשים לקנות יזכו במסת שלשה רייניש (?)"
וינוגרד
כבר במהדורה הראשונה הביע המחבר את כוונתו לפרסם את יתר האגרות אשר נשמטו מן המהדורה הנוכחית, כפי שאכן היה כעבור חמש שנים. "הנה בצרה זממי אשר זממתי ולא כאשר דמיתי כן הי', כי עתה חסר יבואנה לזאת אודיע למאהבי אם אשיג ליתר האגרות הכלוים ת"י ר' זנוויל חנל [?], אז אבצע מעשי להוציאם לאור..." (עמ' [פח] ב')
אחרית הדבר מופיעה בלי כותרת, לאחר האגרת האחרונה. המחבר מספר שם כי כתב תחילה 120 אגרות, אך בעת שהותו בעיר המבורג מסרן לקריאה לדמות תורנית, ולא שם לב כי איש זה החזיר לו רק 80. (רק לאחר זמן מה חזרו אליו 40 האגרות החסרות, אשר נוספו במהדורות האחרות של הספר.)
תוכן העניינים מופיע בסוף, תחת הכותרת "פתח עינים". רשומים בו מספר האגרת, נושא האגרת, והעמ' בו היא מופיעה.
עמוד השער מקושט במסגרת פרחונית, וישנו גם איור באותו עמוד. איורי קישוט גם בסוף הספר.
הסכמה ראשונה איננה כלולה בספר: "הסכמת הגאון מופת הדור... אלעזר אב"ד דק"ק קעלין נאבד ממני ואני מציב לו יד חתימתו..."
הסכמה שניה: מאת "הרב הגאון מופת הדור שלשלת היוחסין החריף... מרדכי הלוי אב"ד ור"מ דק"ק טיקטין והגליל". רב זה משבח את המחבר ואת הספר בעיקר על טיפוח הלשון: "כי הוא רב טוב לבית ישראל למען ישמעו ולמען ילמדו דרכי הלשון והמליצה..."
בסוף הסכמה זו יש שיר קצר שכתב בנו של כותב ההסכמה בשבח המחבר וחיבוריו הקודמים, וחתום: "ארי' ליב בהגאון האמיתי המפורסם מאור הגולה מהו' מרדכי סג"ל מטיקטין". גם הוא משבח את 'שיקום' השפה: "...רעים רבים שחתו לשון היהודים/ אתה בנית הנהרסות וגדרת בחכמתיך..."
ההמלצות באות בהמשך להסכמה שניתנה על-ידי דמות תורנית. הן ככמעט ואינן פונות ישירות אל הקורא, אלא מופנות אל המחבר עצמו ומשבחות אותו, את יצירתו, וכן את יצירותיו הקודמות.
המלצה ראשונה באה תחת הכותרת: "הקדמת ריע המחבר". נכתבה ע"י: "הרבני המופלא חכם וסופר ומושלם במעלות מוה' הילל ברי' דרב שמואל סופר ונאמן דק"ק טיקטין והגליל"
ההמלצה השניה מורכבת בעיקר משיר מחורז , בן 2 עמודים. נכתבהה ע"י: "הרבני המופלא בתורה המשורר שלשלת היוחדי' מו"ה אלי[הו] בהגאון אב"ד מקעמפנא".
המלצה שלישית תחת הכותרת "מתן תודה", גם כוללת שיר מחורז בן 2 עמ'. נכתבה ע"י "אוהבך י--ס"ס בפראג". [לפי זהר, עוללות מבציר, עמ' 26 (הערה 53), היה זה ככל הנראה המשכיל יהודה ייטלס (1773 - 1838), אחיו של ברוך ייטלס.]
הכריכה המקורית איננה - אין לדעת האם היו רשומים שם שמות של חותמים מראש
מאחורי עמ' השער כתוב: "געזעצט דורך ר' מאיר פ'אלקלש".
בסוף הספר, לפני תוכן העניינים, מופיע בתוך מסגרת מעוטרת הקטע הבא (אכרוסטיקון עם שם המדפיס):
מ אוד מאד אודה ה' באמרי שפר,
א שר זכני לסדר האותיות בזה הספר,
י ה צור עולמים, דודי אשכול הכופר,
ר צה שועי מלכי, ועצת אויבי הפר,
זה מעשה ידי אומן העוסק במלאכת הקודש באמונה הקטן מאיר בן כהר"ר שמואל פ'אלקלש זצ"ל.
נראה כי חלק מן המכתבים כתב המחבר עבור עצמו, ואחרים עבור אחרים . עדות על כך באיגרת פ"ג (ראו זהר, עוללות מבציר, עמ' 20).
לפי זהר, עוללות מבציר (למשל, עמ' 27), אגרותיו של בוכנר מגלים קווים ז'ורנאליסטים מובהקים, בתקופה שבה עתונות עברית אינה קיימת עדיין. לטענתה, "בכל השייך לתכנים הוא סולל באגרותיו דרך לכתיבה עתונאית במזרח אירופה, שהיתה כידוע החלוצה בתחום העתונות העברית."
בעמוד השער נכתב על מעלותיהן של האגרות, "וזאת היא לתועלת אנשים אשר נפשם חשקה לכתוב צחת, בו ירוו נחת..."
בסוף הספר מספר המחבר כי בהיותו בקהילת המבורג, התארח אצל "המופלג בתורה... זנוויל הנובר... הוא הפצירני להשאילו כל המכתבים לשום עינו עליהם כי מבין הוא". רק ברגע שעזב את העיר קיבל המחבר בחזרה חלק מן המכתבים מאת אותו איש. "הוא שאל ממני ועתה הי' בעוכרי, לא ידעתי אם עשה כוונים..." (עמ' פז ב' והלאה).
באגרות ע"ב, פ, מוסר בוכנר כי ביקש מברוך ייטלש עזרה בהוצאת ספר זה בפראג. ראו: זהר, עוללות מבציר, עמ' 28 (הערה 60).
בספרו עט סופר החדש משנת 1829, מבקר המחבר צמח סגל לנדא איש וילנא את הספר צחות המליצה. שני הספרים עוסקים אמנם בנושא דומה, ושניהם מכילים אגרות, אך לנדא מבקר את הסגנון הבארוקי של בוכנר, שהוא לדעתו סגנון ימי ביניים מיושן, שאינו תורם להחייאתה של השפה העברית כלשון הספרות בתקופת ההשכלה וגם לא כלשון מדוברת. זהר, עוללות מבציר, עמ' 26.
זהר, עוללות מבציר
נעמי זהר, עוללות מבציר, השכלה-חסידות-מתנגדות ביצירות נשכחות, ירושלים תשמ"ח
מקום ההוצאה אינו מופיע בשאלון, והוא פראג.
ייתכן כי נשמט בטעות.
לבדוק האם הוא מופיע ע"ג הספר עצמו.