פרקי רבי עקיבא
יוסף בן מתתיהו, Josephus Flavius: דברי הימים
רמב"ם, Maimonides: מלות ההגיון
ראב"ד: ספר הקבלה
תלמוד
בעמוד השער צוין כי הספר מלקט מידע אודות רבי עקיבא, ה"מפוזר ומפורר בתלמוד בבלי וירושלי ובשאר ספרים".
בראשית ההקדמה הראשונה מצטט המחבר מתוך "מלות ההגיון שער ט'...", אמנם מבלי לציין את שמו של הרמב"ם.
את ספרו של ראב"ד מציין המחבר במבוא ההיסטורי לספרו. שם מזכיר גם את "תשובת רבינו סעדיה הגאון... היוחסין וסדר עולם זוטא" (עמ' [7]).
יוספוס פלאביוס מוזכר במע' [9].
וייזל, נפתלי הירץ, Wessely, Hartwig: שירי תפארת
המחבר מסביר את יתרון השימוש במליצה וההמחזה, כשהוא משתמש ברעיונות המופיעים בשירי תפארת של וייזל. כך למשל: "דבר הוא נודע ליודעים חין(?) וערך המליצה, משכילי ומביני מדע; שכל דבר אשר יפעול בנו באמצעית [כך] החושים, יותר חזקה מפעולת הדבר שיפעול בנו באמצעית העיון" (עמ' [4]).
חלק שני
אין מידע על כרך נוסף לספר זה. עם זאת, המחבר הביע בהקדמתו רצון לפרסם "חלק שני מרבי עקיבא", במידה והספר הראשון יתקבל באהדה. (עמ' [6])
אחת המילים הבודדות בלועזית מופיעה בעמ' [8], כשהמחבר כותב על "כתות סעק"טן בל"א, א' כת הפרושים בל"א פ'ארי"זעער... הצדוקים בל"א צאדי"צעער... כת הנזירים... בל"א עססע"נעער".
בסוף ההקדמה הראשונה פונה המחבר אל הקהל הרצוי מבחינתו:
"ועתה אליכם שלומי אמוני בית ישראל! אוהבי האמת, אליכם מביני מדע! אליכם אקרא, על פיכם יבחן מחברתי הן לטוב הן לרע, לכם המשפט, בפניכם נענה ראשי בכבודכם אכדבה, וכי ימצא ספרי חן בעיניכם אזי ישמח וירחב רוחי, או אז אדע כי הגעתי את מטרת לבי שויתי לנגדי, וכי לא לריק עמלתי, ואתעודד אוסיף תת כחי הוציא לאור חלק שני מרבי עקיבא.
לא אליכם לצים! לא אליכם בוערים בעם! עליכם נעדרי הלבב הרחוקים מצדקה, עליכם בל אחוש, על דבריכם בל אדאג, מפחדכם אחור בל אסוג, שבט רשע כסלתכם בל אירא, בגדפת לשונכם נפשי בל יחרף -- אף אם תהללוני בל אתהלל במאמר החכם: אות רע הוא אם מלאכתי לא תמצא חן בעיני המבין, ויותר אם גם תהלת הכסיל תגיעיה. ושנוי בכתובים, מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, ר"ל לפי שווי וערך המהלל יערך ויבחן המהולל.
לבי לחוקקי ישראל, נדיבי העם הישרים בלבותם! השופטים בצדק את עמיתם, אחלי! אמצא חן בעיניכם, ואם נטמן העון בחבי הורוני ואצטדק, כי אני בתמי הלכתי ואם שגיתי שגיאות מי יבין?"
המחבר מתאר בפרטים את תהליך העבודה שלו: את קורות רבי עקיבא המפוזרים במאמרי חז"ל "אספתים וקבצתים ולקחתים מכל המקומות אשר נפזרו שמה אחד אל אחד. והיו לאחדים בידי. אחר עשיתי כל זאת עלה הרעיון בלבי להרכיבם ולדבקם להיותם תואמים יחדו... תרתי בלבי לחבר ענין אל ענין, ומאמר הנאות אל מאמר, דבר דבר אל אפניו. אף הטבתי מעשי להעמיד לפני עין העיון את גופי המדברים להגשימם ולתת במו רוח חיים כאשר יתיצבו נגד עיניו..." ועוד מוסיף: "גם למודעה אני צריך אשר רעיונים רבים יולדו על ברכי, במו טחתי וגדרתי פרצת המאמרים הסותרים לעין המעיין כמוני" (עמ' [4])