שבע פרקים הראשונים של ספר מלות ההגיון
תרגום ופרשנות לחלקו הראשון של ספר מלות ההגיון לרמב"ם.
המתרגם מסביר בהקדמתו (עמ' [7]) כי דברי המבוא שהוא מביא "אויס דען ריינען קוועללען יאקאב,ס קיזוועטער,ס אז"ו שעפפ'טעט", וכי הוא "אין איינעם פאפולערען געמיינניטציגען געוואנדע היעלטע, אונד דעם מלות ההגיון אנווענדבאר מאכטע".
הוא גם מוביא הסבר על המושגים המופיעים בספר (כוח המחשבה, החושים, האנסטינקט, ועוד).
בהקדמה, עמ' 8 - 9, 39,57 ישנם שני איורים פשוטים ובסיסיים ביותר.
ברוך ייטלש מדגיש את תועלת הספר והתרגום ל"בחורים אשר לא הורגלו בדרכי למודים האלה". הוא משבח את מלאכת התרגום ומדגיש את מעלותיה של "חכמת ההגיון". יהודה ייטלש עוד מוסיף: "למען יוכלו המלמדים לערוך דבריהם לפני התלמידים בשפה ברורה", ופונה בקריאה אל "אחי המכירים אותי! למלאות ידיכם אחרי... נא אל תמנעו עצמיכם מן ההגיון, הביאו ברכה בבתיכם!"
מאחורי עמוד השער, תחת הצנזורה:
"מנחת תודה אל כבוד אד"מ ורבי בתור' ובחכמ' ה"ה הרב הגדול חריף ובקי החכ' הכולל המפורסם מוה' ברוך נרו בעל המחבר ספר טעם המלך ולאשתו היקרה הגבירה והמהללה והמשכלת מ' פראדל תי' חלף הטוב אשר גומלים אתי מיום בואי פראג הבירה ועד עתה"
כדברי יהודה ייטלש בהמלצתו, התרגום והביאור יועילו למלמדים בבואם להסביר את הדברים לתלמידיהם. רבים מבין המלמדים "אשר חתרו ים ההגיון ולא יכלו להמליץ לזולתם, והנה עד עולמי עולמים נשאר למודי הספר הזה במוחיהם היגיון סלה, מאין הבין לאחרי' בלעגי מעוג בשפתם, נלעג לשון אין בינה, ורק על ידי ההעתקה הזאת יושג התכלית המבוקש ללמוד וללמד ובפרט על ידי שהציג המעתיק לפני פתח כל שער ושער את למודי הלאגיקא אשר אסף מספר חכמי העמים יובנו דברי הרמב"ם יותר ויותר"
עותק בספריה הלאומית
נטלי:
Kestenberg-Gladstein 1969
IUL
ספרייה לאומית: 22 V 13053 (ועותקים נוספים).