תוכחת מגולה
כפי שמעידה הכותרת, החלק העברי הינו תרגום של הדרשות בשפה הגרמנית.
הספר בגרמנית והספר בעברית נכרכו יחד. לכל אחד עמוד שער משלו. רשימת חותמים והקדמה - רק בחלק הגרמני.
כפי שכתוב בשני עמודי השער, העברי והגרמני:
im Verlage bei Moses Philippsohn/ Gedruckt bei C. Schlieder
ישנו תוכן עניינים בחלק הגרמני בלבד.
61 חותמים מדסאו, עוד רבים אחרים מערים נוספות. הרשימה מפוצלת על שני החלקים.
בסוף החלק העברי כבוב:
"על ידי הפועל זעצר העוסק במלאכת הקודש הב"ח כ"ה איצק בן מהו' משה שלעזינגר סג"ל זצ"ל מק"ק מיץ ולע"ע בק"ק דעסויא"
המדובר בדרשות.
כך כתב וולף על הסיבות שבעטיין תרגם את הדרשות לעברית:
Auch habe ich die Mühe nicht gescheuet, meine Reden ins Hebräische zu übertragen, damit auch derjenige Theil meiner Mitbrüder, welcher der deutschen Sprache nicht kundig ist, sich von dem Inhalte derselben überzeugen möge.
על הנסיבות שהביאו לכתיבת הדרשות כותב וולף כי לאחר השינוים שנעשו במבנה בית הכנסת, פנו אליו "ראשי הקהילה" וביקשו ממנו לשאת את הדרשות, מתוך כוונה לערוך שינויים גם בפולחן.
כרך ב' יצא ב- 1813 ועל כן לא נרשם בתכנה.
גם כרך ב' נמצא בספרייה הלאומית, מספר קטלוגי זהה.