תשועת ישראל בידי יהודית
לפי קלוזנר, מחזה זה הינו תרגום, פרפרזה ע"פ ספרו של מטסטסיו: Betutia Liberata.
על האופן שבו הגיע כתב היד של פרנקו מנדס לידי הידנהים, שהוציאו לאחר מות המחבר, מצוין בתחילת הספר:
"אמר וואלף היידנהיים. צדיק באמונתו יחי', כי זה חיים [דהיינו חיים בינגר, שמוזכר באותו עמוד] האיש המוכתר במעלות מעולות ומדות נכבדות שמר חסדו לדוד נאמנו ובכסף מלא לקח לו את המגילה הזאת מעזבון הרב המעתיק זצ"ל וישלחה אלי לאמר: "המגילה נתונה לך ומאומה לא תתן מחירה אך העלה אותה על מכבש הדפוס כי חפץ בה אהובי הרב זצ"ל ואלה דברי דוד האחרונים טרם חלף הלך לו לארץ החיים, ואנכי לעשות רצונו חפצתי" עכ"ל. ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום.
נוסח כתיבת התאריך: נימין זאב (וולף) היידנהיים הביא ספר זה לדפוס 12 שנה לאחר פטירתו של פרנקו-מנסד (קלוזנר, עמ' 201).
ההסכמה ניתנה לפרנקו מנדס בשנת תקנ"ב. חותם: הצעיר דניאל בכמוה"רר דוד הכהן די אזיבידו
בעמוד אחרי ההסכמה:
"ואלה דברי אצילי ישראל השרים והסגנים במע"לה ראשונה הפקודים פקודי העדות יושבי בכסאות השררה בק"ק האשכנזים פה אמשטירדם... על דבר שאלתו [של פרנקו מנדס] דברתי אל האלופים פרנסים לאמר לחכמי קהלתינו לכתוב הסכמה על חבורו מגילת יהודית ואלופירניס ובזה אשיב שזה לא לצורך כי המפורסם אינו צריך ראיה. אבל זאת צריך לדעת שהפרנסים יקחו כל א' וא' מגילה כפי המקח הידוע ובזה אתן רשות למר לכתוב בפרוטרוט השמות של הפרנסים על הנייר ובודאי יקחו יחידי סגולה הרבה מזה, ועלי לשרתו כדאפשר".
החותם (גם בתקנ"ב): הד"ש, ליב מינדן.
לאחר מכן יש דברי שבח מאת חיים בינגר, כולל שיר לכבוד פרנקו מנדס וספרו.
כמו כן, שיר שבח מאת דוד בן לא"א מ"ו כמוה"רר רפאל מילדולה.
ראו דברי ליב מינדן באצבע "המלצות" כאן למעלה.
בפתיחה מציין פרנקו מנדס כי תכלית וכונת הספר היא: א) להציג בפני הקהל היהודי סיפור שאינו מוכר מדי, בשל מעמדו של ספר יהודית כספר חיצוני. ב) "להראות לעמים ולשרים הישרים אוהבי דעת לשוננו הקדושה הנצחית המסוגלת והשלמה מכל הלשונו'... כחה להעתיק בה כל פרטי שכיות לבבות החכמים ומשכילים הכתובים בארצותם בלשונתם לגוייהם הן בהלצה והן בשיר מבלי נטות מני דרכם...". ג) "להגדיל הדרת ומעלת בית מדרשינו המשנה הגדול עץ חיים בהוצאת איזה חיבור מהכח אל הפועל..."
על האופן שבו הגיע כתב היד של פרנקו מנדס לידי הידנהים, שהוציאו לאחר מות המחבר, מצוין בתחילת הספר:
"אמר וואלף היידנהיים. צדיק באמונתו יחי', כי זה חיים [דהיינו חיים בינגר, שמוזכר באותו עמוד] האיש המוכתר במעלות מעולות ומדות נכבדות שמר חסדו לדוד נאמנו ובכסף מלא לקח לו את המגילה הזאת מעזבון הרב המעתיק זצ"ל וישלחה אלי לאמר: "המגילה נתונה לך ומאומה לא תתן מחירה אך העלה אותה על מכבש הדפוס כי חפץ בה אהובי הרב זצ"ל ואלה דברי דוד האחרונים טרם חלף הלך לו לארץ החיים, ואנכי לעשות רצונו חפצתי" עכ"ל. ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום.
עותק בספריה הלאומית
נטלי:
קלוזנר 1930
IUL
ספרייה לאומית: S 31 V 1696
בנימין זאב (וולף) היידנהיים הביא ספר זה לדפוס 12 שנה לאחר פטירתו של פרנקו-מנסד (קלוזנר, עמ' 201).
לפי קלוזנר, מחזה זה הינו תרגום, פרפרזה ע"פ ספרו של מטסטסיו: Betutia Liberata.